קביעת מזוזה: באיזה צד, באיזה גובה ואיך מברכים

מה במאמר

1. מי קובע מזוזה ומתי
2. באיזה צד קובעים מזוזה
3. באיזה גובה קובעים מזוזה
4. מזוזה ישרה או משופעת
5. איך מכינים את הקלף
6. נוסח ברכת המזוזה
7. איך מחברים את המזוזה למשקוף
8. מתי צריך לקבוע מזוזה
9. אילו פתחים פטורים ממזוזה
10. בדיקת מזוזות
11. קביעת מזוזה, שלב אחרי שלב
12. שאלות נפוצות

קביעת מזוזה נשמעת פשוטה, עד שעומדים מול המשקוף עם הקלף ביד. באיזה צד? כמה גבוה? ישר או באלכסון? מברכים על כל מזוזה?

המצווה כתובה בתורה: ״וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ״ (דברים ו, ט), וההלכות שלה מסודרות בשולחן ערוך, יורה דעה, סימנים רפה עד רצא. אלה העיקרים. בכל מקרה שאינו פשוט, כמו פתח בלי דלת, מרפסת או חדר קטן, שאלו רב.

מי קובע מזוזה ומתי

כל בית יהודי חייב במזוזה, ״אפילו נשים״ (שולחן ערוך, יורה דעה רצא, ג). כל אחד מבני הבית יכול לקבוע ולברך. יש משפחות שמכבדות רב או אדם קרוב בקביעת המזוזה בכניסה, לפעמים באירוע של חנוכת הבית, אבל זה מנהג ולא חובה.

אפשר לקבוע ביום ובלילה, אבל לא בשבת ולא ביום טוב. מי שנכנסים לדירה ביום שישי, כדאי שיקבעו את המזוזות לפני כניסת השבת.

באיזה צד קובעים מזוזה

בצד ימין של מי שנכנס (שולחן ערוך, יורה דעה רפט, ב). הגמרא לומדת זאת מהמילה ״ביתך״: ״דרך ביאתך״, כי אדם מתחיל ללכת ברגל ימין (מנחות לד ע״א; יומא יא ע״ב). מזוזה שנקבעה בצד שמאל פסולה, ולכן זה הדבר הראשון לבדוק.

בדלת הכניסה זה פשוט: עומדים בחוץ, פונים אל הבית, והמזוזה מימין. בין חדר לחדר זה פחות ברור. לרוב הולכים לפי הכיוון שאליו נפתחת הדלת, ״היכר ציר״, והצד הזה נחשב ״פנימה״ (שם, ג). בכל ספק, כדאי להתייעץ עם רב.

באיזה גובה קובעים מזוזה

לפי השולחן ערוך (יורה דעה רפט, ב), קובעים את המזוזה בתחילת השליש העליון של גובה הפתח, ומרחיקים אותה טפח לפחות מהמשקוף העליון. טפח הוא בערך 8 עד 10 סנטימטרים, לפי השיטות השונות.

כך מוצאים את הנקודה:

1. מודדים את גובה הפתח מהרצפה ועד המשקוף העליון.
2. מחלקים בשלוש.
3. מודדים את התוצאה מלמעלה למטה. זו תחילת השליש העליון.
4. קובעים את המזוזה מעט מעל הנקודה הזו, כך שהיא כולה בתוך השליש העליון.

לדוגמה: בפתח של 210 סנטימטרים, השליש העליון מתחיל 70 סנטימטרים מלמעלה, כלומר בגובה 140 סנטימטרים מהרצפה.

ואם קבעתם גבוה יותר? השולחן ערוך כותב שהמזוזה כשרה, כל עוד היא רחוקה טפח מהמשקוף העליון. אבל לכתחילה קובעים בתחילת השליש העליון.

באיזה חלק של המשקוף

את המזוזה קובעים בטפח החיצון של הפתח, בחלק של המשקוף הקרוב לצד החוץ (שם). במשקופי פלדה צרים זה בדרך כלל לא מעורר שאלה. בפתח בקיר עבה, הקפידו לא לקבוע עמוק בפנים.

מזוזה ישרה או משופעת

לפי השולחן ערוך (יורה דעה רפט, ו), המזוזה נקבעת זקופה, לאורך המשקוף. הרמ״א שם מביא שיטה שהמזוזה צריכה לשכב לרוחב, ולכן ״המדקדקים יוצאים ידי שניהם״ וקובעים אותה משופעת: הראש, כלומר הצד שבו כתוב ״שמע״, כלפי פנים הבית, והתחתית כלפי חוץ.

ולכן בפועל: בני עדות המזרח קובעים מזוזה זקופה, ובני אשכנז משופעת. במשקוף צר בני אשכנז מקטינים את השיפוע, ולפעמים קובעים כמעט זקופה. אם יש לכם מנהג משפחתי, המשיכו בו.

איך מכינים את הקלף

כורכים את הקלף מסופו אל תחילתו, ״מאחד כלפי שמע״ (שולחן ערוך, יורה דעה רפח, יד), כך שמי שפותח אותו קורא קודם את המילה ״שמע״. את הגליל מכניסים לבית כשתחילת הכתב למעלה. על גב הקלף כתוב ״שד״י״, ונוהגים שהוא ייראה מבחוץ (שולחן ערוך ורמ״א, שם, טו).

אל תכניסו את הקלף בכוח. אם הוא לא נכנס בקלות, הבית קטן מדי. בתי המזוזה שלנו מתאימים לקלף של 10 או 12 סנטימטרים, לפי הדגם. אם אתם לא בטוחים, שאלו אותנו לפני ההזמנה. את כל הדגמים תמצאו בקטגוריית בתי המזוזה.

נוסח ברכת המזוזה

לפני הקביעה מברכים את ברכת המזוזה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה.

• מברכים ומיד קובעים, בלי לדבר באמצע.
• מי שקובעים כמה מזוזות ברצף מברכים פעם אחת ומכוונים שהברכה תחול על כולן (רמ״א, יורה דעה רפט, א). בין מזוזה למזוזה לא מדברים בעניינים אחרים.
• מחזירים מזוזה שהורדה לבדיקה, או מחליפים רק את בית המזוזה? יש בזה דעות שונות, ושווה לברר עם רב אם לברך.

איך מחברים את המזוזה למשקוף

השולחן ערוך (יורה דעה רפט, ד) מדבר על קביעה במסמרים. היום רבים קובעים בברגים או בדבק דו-צדדי חזק, והעיקר שהמזוזה מחוברת היטב למשקוף. מי שמסתפקים אם דבק מספיק, ישאלו רב. מזוזה שתלויה, למשל על מקל, פסולה (מנחות לב ע״ב).

על משקוף עץ, אלומיניום או מתכת הדבק שמצורף לבתי המזוזה שלנו מספיק. על גבס, על טיח מחוספס ובפתח שחשוף לשמש ישירה, עדיף להשתמש בברגים.

מתי צריך לקבוע מזוזה

מי שעוברים לדירה קובעים מזוזה מיד כשנכנסים לגור. כך גם בשכירות בארץ ישראל: בחוץ לארץ השוכר פטור בשלושים הימים הראשונים, אבל בארץ ישראל הוא חייב מיד, ״משום ישוב ארץ ישראל״ (שולחן ערוך, יורה דעה רפו, כב). לכן כדאי להכין את המזוזות לפני יום המעבר.

מי שעוזבים דירה שכורה לא לוקחים איתם את המזוזות כשדיירים יהודים נכנסים אחריהם. אם הם רוצים את דמי המזוזות, הדיירים הבאים משלמים להם (שולחן ערוך ורמ״א, יורה דעה רצא, ב). כשמי שנכנסים אחריכם אינם יהודים, הדין שונה, ושווה לברר.

אילו פתחים פטורים ממזוזה

חדרי שירותים ואמבטיה פטורים, כי אינם עשויים ״לדירת כבוד״ (שולחן ערוך, יורה דעה רפו, ד). חדר שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור (שם, יג). אמה היא בערך 48 עד 58 סנטימטרים, כלומר חדר קטן מכ-2 על 2 מטרים. יש שקובעים מזוזה גם בחדר כזה, בלי ברכה. בפתחים כמו מרפסת, חניה, מחסן או פתח בלי דלת יש פרטים רבים ודעות שונות, ולכן שאלו רב.

בדיקת מזוזות

מזוזה של בית פרטי נבדקת פעמיים בשבע שנים (שולחן ערוך, יורה דעה רצא, א). רבים בודקים בחודש אלול, לפני הימים הנוראים. כשמוציאים את הקלף לבדיקה, הוציאו אותו בעדינות, בלי לשבור את בית המזוזה.

קביעת מזוזה, שלב אחרי שלב

1. בודקים שהקלף כשר ומתאים בגודלו לבית המזוזה.
2. כורכים את הקלף ומכניסים אותו לבית כשתחילת הכתב למעלה.
3. מסמנים את הגובה: תחילת השליש העליון, בצד ימין, בטפח החיצון.
4. מברכים ומיד קובעים, זקופה או משופעת לפי המנהג.
5. ממשיכים לשאר הפתחים בלי לדבר באמצע.

עוברים לבית חדש וצריכים כמה מזוזות בבת אחת? מארז ״הבית שלנו״ כולל בית גדול לכניסה ושלושה לחדרים. בכל שאלה על גודל או התאמה, כתבו לנו.

שאלות נפוצות